שערוריית ויינשטיין מעוררת סערה בצרפת

בלוגים

על ידיג'יימס מקאולי ג'יימס מקאולי חוות דעת גלובליות תורם בעל טור המתמקד בפוליטיקה ובתרבות הצרפתית והאירופית לעקוב אחר 29 באוקטובר 2017

פריז -אפילו כמו שערוריית הארווי ויינשטיין אילץ אמריקאים להתעמת עם המציאות של הטרדה מינית ותקיפה, זה יותר מנגע בעצבים כאן בצרפת.

במדינה שבה פלירטוט הוא דרך חיים, ובה ניתן לראות תערובת ייחודית של מצ'יסמו גאלי וקודים עתיקים של אבירות כמעט בכל בית קפה פינתי, לנשים, כך נראה, נמאס.

מחוזות יבשים בארה"ב

קמפיין מדיה חברתית פרץ כאן כמעט במקביל להופעת #MeToo בארצות הברית - אלא שנשים צרפתיות לקחו את זה רחוק יותר עם #balancetonporc, שפירושו בתרגום חופשי לצרוח על החזיר שלך. כמו בארצות הברית, לאחר שנשים החלו לנקוב בשמות של התוקפים שלהן, כמה מהגברים הבולטים בחיים הציבוריים בצרפת הואשמו בתקיפה מינית.

במיוחד, האקדמאי יליד שוויץ טארק רמדאן, שעמדתו לגבי האיסלאם באירופה הפכה אותו לפרסונה נון-גרטה בקרב האליטות הצרפתיות, הואשם באונס שתי נשים, האשמות שהוא מכחיש.

הזעם רק גדל. מרלן שיאפה, שרה בממשלה המפקחת על שוויון מגדרי, הציעה לקנוס גברים על שריקת זאבים והערות מיניות ברחוב.

ביום ראשון, אלפי נשים - וגברים - צעדו ברחובות של כמעט כל עיר גדולה בצרפת כדי להביע את זעמם ולדרוש להפסיק את ההטרדות והתקיפות המיניות.

צרפת ב-2017 אולי לא נראית המקום הברור ביותר לעוררות של מהפכה כזו. הנשיא עמנואל מקרון הטיל מדיניות קפדנית של שוויון מגדרי בקבינט שלו ובקרב סגני הפרלמנט של מפלגתו.

אבל עבור נשים צרפתיות רבות, הכעס נובע מהידיעה שאלימות מינית - ובעיקר אלימות במשפחה - נמשכה לנוכח השינויים שנועדו לטפח שוויון מגדרי.

'הייתה הרבה עבודה חשובה שנעשתה בעבר, אבל יש עדיין כל כך הרבה מה לעשות', אמרה רפאלה רמי-לליו, דוברת מטעם תעז פמיניזם ('תעז להיות פמיניסט'), ארגון הסברה בולט.

עוד כשהיה נשיא, ז'אק שיראק יצא למלחמה נגד מקרי מוות בנהיגה, והמספרים ירדו. הנתונים על אלימות מינית והרג נשים לא ירדו כלל, ואנו מקווים שכוח דעת הקהל יתלכד מאחורי הקמפיין הזה, אמרה.

בתקופת נשיאותו של שיראק בתחילת שנות ה-2000, החרפת העונשים על שתייה ונהיגה, והחמרת המעקבים המשטרתיים נגד מהירות מופרזת, גרמו לירידה משמעותית במספר ההרוגים בצדי הדרכים.

לעומת זאת, גם לאחר מקרי אלימות במשפחה מתוקשרים מאוד, מעט השתנה עבור נשים, אומרים המבקרים.

במקרה שכבש את צרפת, אישה מבוגרת הידועה בשם ז'קלין סובאז' ירתה למוות בבעלה מזה 47 שנים ב-2012, בטענה שעשרות שנים של התעללות אלימה גרמה לה לפעול מתוך הגנה עצמית. התיק, שעלה למשפט ב-2014, שם זרקור לאומי על חוסר האפשרויות הקיימות עבור קורבנות התעללות, וכ-400,000 אנשים עתרו לחנינה המלאה של סאווג', שהעניק הנשיא פרנסואה הולנד בדצמבר האחרון.

הסטטיסטיקה על התעללות בבני זוג, לעומת זאת, נותרה כמעט זהה. בשנת 2014, 134 נשים מתו בידי בעליהן או בני זוגן. הנתונים העדכניים ביותר מראים כי 115 נשים נהרגו בפרקים של אלימות במשפחה בשנה האחרונה, לפי דו'ח 2017 שפורסם על ידי המשרד לשוויון מגדרי.

המקרים הללו הסתכמו ב-14.5 אחוז ממקרי הרצח במדינה. בנוסף, דווח על 553,000 תוקפנות מיניות כלליות נגד נשים בשנה האחרונה, יחד עם 63,000 אונס או ניסיונות אונס, נכתב בדו'ח.

עבור Cécile Alduy, פרופסור לפוליטיקה וספרות צרפתית באוניברסיטת סטנפורד, פרשת ויינשטיין - והאחריות שלה ברשתות החברתיות - נתנו קול לנשים צרפתיות שאולי לא הרגישו בנוח לצאת לציבור.

'עם מקרה ויינשטיין, ובמיוחד ההאשטאגים #MeToo ו-#balancetonporc,נשים צרפתיות הבינו שהן לא לבד', אמרה. 'הייתה להם מסה קריטית, ולכולם נמאס מההשתקה, ההפחדה והתוקפנות המתמדת'.

'נשים כיום משכילות יותר מגברים, יש להן אחריות גבוהה, אמורות להיות שוות בזכויות, ובכל זאת הן עדיין מקבלות שכר נמוך, עמוסות במטלות משפחתיות, ובנוסף לכך מתייחסים אליהן כמו חפצי מין? די באמת.'

קרא עוד

פיליפ רוט הוא כוכב העל הספרותי החדש ביותר של צרפת. למה?

שומרי סף אומרים כי כינויים ניטרליים מגדרית מהווים 'סכנה קטלנית' לשפה הצרפתית

בצרפת, טבח משנת 1961 מתנשא מאחורי חוק חדש שנוי במחלוקת

סיקור היום של כתבי פוסט ברחבי העולם